יזכור-לעולם לא עוד!
מאתמול כאב גדול ממלא את כל
חדרי ליבנו.
אנחנו בוכים על אחינו, אלה לא “הם”, אלו אנחנו.
תמונות יהודים שנרצחו בעודם מתפללים, הטליתות ספוגות הדם, גופות בני ישראל המוצאות מבית הכנסת כשהתפילין עוד בידיהן…
תמונות דומות ראינו בעבר ונשבענו שלא לראות שוב כשניגשנו למלאכת בניית ארצנו!
היום, בפני המעשה הנורא, כולנו מוזמנים לעשות תשובה ולשאול את עצמנו למה אנחנו כל כך רחוקים מן החלום.
הגיבורים שלנו לא יכלו להשלים את תפילת העמידה, הם היו באמצעה כאשר המרצחים נכנסו.
הברכה האחרונה בעמידה היא ברכת השלום, בקשה לשלום והצהרת אמון בשלום.
היום, בפני הזוועה, אל לנו לעצור את תפילתנו. אל לנו לאבד את תקוותנו בת שנות אלפיים להיות עם חפשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים.
שלא נדע עוד צער
Po Ve Sham 