פרשת לך לך : יהדות וגיבורי על
לך לך” היא פרשת השבוע השלישית בחומש. זאת הפעם ראשונה, 
בקריאה הנוכחית, שנפגוש את אברהם אבינו ומשום” מה אני מוצא משהו מאד מרגש לקראת המפגש הזה (למרות שזה קורה כל שנה מחדש). הופעתו של אברהם בסיפור המקראי משנה את נרטיב מסיפור בראית העולם האוניברסלי והמבול וכו’ למשהו אישי. החל מאברהם התורה נהפכת לסיפור/ להיסטוריה שלנו וכך לזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל.
אז נשאל מה מסמל אברהם!?
למסורת יש נטיה להפוך את אבותנו לגיבורים, בכך שמייחסים להם כוחות מיוחדים, כוחות שאנו רק מכירים בדמויות פיקטיביות: סופרמן ,ספידרמן וכו’. לכן אני קורא את כל פרשת לך לך (בראשית, פרק י”ב, פסוק א’ ומצאתיימת בפרק י”ז, פסוק כ”ז) בניסיון למצוא גיבור על!
אנו פוגשים את אברהם כשאלוהים אומר לו:
(א) לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ:
(ב) וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה:
(ג) וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה
באותה תקופה אברהם היה עוד “צעיר” (75 אך בהתחשב בגילאים של שאר “חבריו” –אדם , נוח וכו’- הוא רק היהבתחילתדרכו), ועמד להגר. הוא ואשתו לקחו את חפצייהם וגם את אחיינו, בנו של אחיו המנוח.
המדרש מספר לנו את הסיפור המפורסם של אברהם רגע לפני שעוזב שובר את כל פסלים שבחנות אביו (שבאפון פרדוקסלי עסק במכירתם). מעבר לאמינות הסיפור, חכמינו מציינים כאן דבר חשוב, שביציאתו של אברהם מביתו יש גם מן המעשה הביקורתי כלפי מסורת הוריו.
מתחילת דרכם ניתן לראות את האתגרים שאיתם התמודדו. בעיות כלכליות שמובילים אותם מצריימה, פחדים קיומיים, מפגש כושל עם פרעה –הרשות- שמחזיר אותם לדרכם ואז מתחילה תקופה יותר טובה. רוגע כלכלי הפרדת קרקעות עם האחיין …
ואז שרה, אשתו, שלא הצליחה להיכנס להריון, שללא ספק זה מטען רגשי בפני עצמו, מציעה לו “לעשות ילד” עם הגר המשרתת. אכזבה, אשמה, רצון להמשכיות, נדיבות, הכל מעורבב ‘בסלט’ של שלושת אנשים האלה.
ואחר כך? כאשר הגר נכסת להריון ויולדת… קנאה, תסביכי נחיתות, מרירות, מריבות.
ולאברהם לא קל! אך הוא ממשיך ”להתקשר” עם אלוהים ושניהם (אברהם ושרה) ממשיכים לחלום: “תהיה , תהיי, תהיו לגוי גדול!” אך בנתיים המסכנה לא יכולה להיכנס להריון (ומסכנה כי זה בבירור היה בניגוד לרצונה האישי).
תמול את עצמך! ואת בנך! ואברהם עושה וממשיך, כמי שיודע שיש אור בקצה המנהרה. אךאנו נראה בפרשות הבאות שהקונפליקטים לא פוחתים, אלא נהיים יותר מורכבים, הקשר עם שני בניו מורכב (יצחק כבר יהיה בתמונה), בעיות עם שרה, גירוש הגר, שום דבר לא בא לו בקלות! ושוב אני מחפש בין השורות ולא מוצא, מתי אברהם נהיה לגיבור על!?
אני קורא שוב ורואה את הסיפור של מהגר, שהיו לו הבדלים ערכיים רציניים עם הוריו, שבעזיבתו חולם על עתיד יותר טוב בשביל הילדים שאין לו, שמתמודד עם בעיות כלכליות, שעובר משבר במערכת הזוגית, שטועה, שהורות מורכבת לו….
חז”ל מוסיפים לאברהם את סיומת אבינו, האבא שלנו, ולפתע זה נותן לדמותו המון הקשר, חיבור.
קורא שוב, אך הפעם בכל הזדמנות שנתקל בשם אברהם מוסיף לו אבינו, ובכך אני מכיר באנושיותו. עכשיו אני יכול לראות את כמות האתגרים שאיתם “האיש הזה” מתמודד, מתגלה אלי האדם הקטן עם החלומות הגדולים, היזם, הלוחם, המאמין….
שואל בן זומא (בפרקי אבות) איזה הוא גיבור? הכובש את יצרו! הגיבור זהו האיש המתמודד….
אברהם הוא לא טלית שכולה תכלת, הוא אבינו, הוא לוחם וכן, הוא כן גיבור, כי הוא דוגמא לאמונה, דבקות, מחוייבות ונוכחות שלא ידעות יאוש.
בשבוע שעבר קראנו פרשת נוח, ראינו וביקרנו את הדמות השקטה שמסתגרת בתיבה, אברהם (כפי שנראה בפרשת השבוע הבא) יושב בפתח האהל, כאשר מבטו החוצה. הוא רועש, הוא נוכח ולא, הוא לא מושלם ומזל שכך! כי סופרמן לא קיים (אני מתנצל אם ברגע הזה הרסתי למישהו את הצייפיה) וגם לא אנושי, לעומת זאת התורה בדמותו של אברהם מציגה מודל לחיקוי, מודל שגם אנחנו יכולים לשאוף אליו. לאנשים הרגילים יכולה להיות המשכיות, הם –אנחנו- יכולים להשאיר את חותמם בעולם. אומרת התורה: אל תחדל לחלום, אל תחדל להאמין, אל תחדל לרצות, אל תסתגר בבעיות שלך בניסיון להינצל, הביט קדימה! תתחבר! תתחייב! כבוש את רוחך ותהיה שותף לעשייה היוצרת ולהמשכיות.
שבת שלום
הרב ניקו סוקולובסקי
Po Ve Sham 